1- וישלח

ידידים וחביבים, כולכם יודעים מה שאמר יעקב אבינו לאחיו, שלא יכול לילך עמו כי צריך לילך במסע עם הילדים, ורמז לו שלנו- עם בני ישראל יש את דרך המלך בחינוך ילדים, כי אפשר שעשו אחיו יכול להרביץ לילדיו ולצעוק עליהם שילכו מהר ויעשו כל מה שהוא רוצה שיעשו.
לעומת זה יעקב אבינו אמר, כי הוא הולך יחד עם הילדים הקדושים, כי איש יהודי יודע להעריך את קדושת הילדים, ולכן הולך פסיעותיו קטנים כמו הפסיעות של הילדים, ובזה מחנך אותם לעבודת השם.
ואת זה ראה אצל רחל אמנו, בפרשה קודמת, התורה אומרת ״ורחל באה עם הצאן״ וכתוב במדרש כי רחל אמנו, לא הייתה כמו כל רועה, כי סתם רועה הולך עם מקל גדול ביד, וצועק על הצאן אם הוא לא הולכים בדרך הנכונה, ומכה אותם תמיד, אבל כאן יעקב אבינו ראה, איך שרחל אמנו, הולכת לבדה עם הצאן, בלי מקל, ובלי צעקות, רק במנוחה וסבלנות וכל הצאן הולכים אחרי הצדקת, הבין יעקב אבינו שזה הזיווג שלו, האם של כלל ישראל, שיכולה להנהיג את צאנה ולילך עמהם בכל מצב, והצאן הולכים עמה בדרך ארץ במנוחה ושלוה. ויה״ר שנזכה כולנו לילך יחד עם כל ילידנו בדרך שלהם ולקבל פני משיח צדקנו, אמן.

הצדיק ר״ר הערש מזידיטשוב זי״ע אומר כי מה שיעקב אמר כאן לעשו אחיו, שהוא
ילך לאט "לרגל המלאכה"- מרמז על הרגלים שאסורים במלאכה- ׳פסח שבועות סוכות׳,
'ולרגל הילדים'- מרמז על 'הרגלים' של הילדים- ׳חנוכה ופורים׳.
שרמז לו שלא יוכל עשו להשיג ולהרע לשום יהודי עד עולם, בזכות האבות הקדושים, שהם בחינת הרגלים- פסח רמז לאברהם, שבועות ליצחק, ויעקב על סוכות-" ויעקב נסע סוכתה", ובזכות הילדים הקדושים שהימים טובים שלהם הם חנוכה ופורים.
עומק העניין שהילדים הם בחינת פורים וחנוכה, כי המבוגרים יודעים לחגוג את העבר, אבל לחגוג את העתיד צריכים את הילדים הקדושים, כי בחנוכה מאיר אורו של משיח, ובפורים ע"י השמחה מתכוננים לגאולה קרובה.
ובזכות הילדים ניצח יעקב את שרו של עשו, כשהלך להביא את ה׳פחים קטנים׳. היינו ה׳פח׳ שמן של הקטנים לחנוכה 'רגל הילדים', והראה לו שאינו מפחד מגלות יון בני בניו, שהקב״ה מסר גדולים ביד קטנים ורבים ביד מעטים, ובזכות ילדי בני ישראל נצא מאפילה לאור גדול בב״א.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>