1- וישב

ר׳ נחמן אומר, שהאוויר מוליך ומזיז את הקול ממקום למקום, ולשון 'אויר' הוא מלשון 'אור', יחד עם האות י׳וד משמו של הקב״ה.
אי אפשר לחיות בלי אויר, כי הגילוי הגדול ביותר בעולם הזה הוא האוויר, וכמו שלא יכולים לחיות בלי אויר, כך גם אי אפשר לחיות בלי אור מהשי״ת. לכן כשאנשים ביחד ובאחדות אז האוויר ביניהם כל כך זך וטהור.
ברגע ששונאים אחד את השני דבר ראשון לא יכולים לראות אותו עוד. זה מה שהתורה מספרת לנו, על הקשר של יוסף עם אחיו- "ולא יכלו דברו לשלֹם", מיד כששונאים אחד את השני כבר לא יכולים לדבר עמו, יכולים 'לזרוק' מילים אליו אבל הוא אינו שומע, כי האוויר לא מזיז אותו ממקום למקום. ולכן כשמדברים לאחד או לרבים ורוצים שהדברים יהיו נשמעים צריך להיות שלום בשלימות ביניהם, מפני שאם אין שלום ביניהם מה שווים כל הדיבורים, כאשר יש שנאה הרי יש מחיצה שמפסיקה, ואין שום רוח סערה בתוך האוויר שביניהם, והשני לא יכול לשמוע.
זה ממש שובר את הלב, שיכולים להיות ממש קרובים במציאות לאיש אחד לאורך ימים, אבל ברוחניות להיות ממש רחוקים מאוד אחד מהשני.
לכן יעקב אבינו צווה ליוסף הצדיק- "לך נא ראה את שלום אחיך" שאם תרצה להפוך לבם לטובה, יש רק עצה אחת, בדרך השלום והאהבה, ולא צריך לאמר להם דברים רעים, כי רק ע״י שיהיה שלום ביניהם הם יוכלו לקבל את דבריו, כמו שהדברים יוצאים מן הלב כן יהיו נכנסים.
ויה״ר שכולנו נזכה לברכת השלום ואחווה בינינו, ובין אבינו שבשמים, שהאוויר יטהרו והי׳ לעת ערב יהי׳ אור, באור חדש על ציון תאיר אורו של משיח, ובצירוף אור החנוכה, על ידי זה יתקבלו תפילותינו ודיבורינו לרחמים ולרצון. בביאת הגואל צדק בב״א.
ונוסיף עוד תורה מתוקה מדבש ממש(ספר 'לב השמים חנוכה עמוד 141) מהו היסוד של הבית? איש ואשתו. בחנוכה מאירה האות סמ"ך 'המליך אות סמ"ך בשינה'. וסמ"ך הוא מלשון לסמוך. גם הציור של האות סמ"ך הוא עיגול מקיף. כמו אדם שמחבק את חברו בשתי זרעותיו. כי כשאני רוצה לומר לך שאני מחזיק בך, שאתה יכול 'ליפול עלי'- אני מחבק אותך.
זהו עומק הקשר בין איש לאישה. הם אומרים אחד לשני: 'אם תיפול, חס ושלום, אחזיק בך. תמיד תוכלי 'ליפול' עלי. תמיד תוכל 'ליפול' עלי'. ואומר ר' לייבל'ה אייגר: לכן מקדשים אשא בטבעת- מפני שטבעת היא האות סמ"ך: להחיזק אחד בשני, לחבק.
'סומך ה' לכל הנופלים' ריבנו של עולם מחזיק באלה שנופלים, שלא יפלו עוד; והוא גם נותן להם כח לקום. אני רוצה שתדעו: גם הסוכה היא בבחינת סמ"ך. סמ"ך היא האות הראשונה של המילה 'סוכה'.
החג הכי קרוב לחנוכה הוא סוכות. הסוכה היא בית- 'דירת עראי'. וגם בחנוכה- היעקר הוא הבית: 'נר איש וביתו'. בסוכות הקב"ה מחבק כל יהודי. כך אומר הזוהר הקדוש: 'שמאלו תחת לראשי'- זה ראש השנה: ריבנו של עולם נותן לנו דחיפה קטנה מלמטה, כדי לעזור לנו להתרומם. ואחר כך בסוכות- 'וימנו תחבקני': ריבנו של עולם ממש מחבק אותנו.
אתם יודעים, אני תמיד חושב שכשאני עושה משהו לא בסדר ואני נופל- אני נופל באוויר ונעזב לנפשי. אני חושב: הקב"ה בטח כבר לא אוהב אותי.
אבל בסוכות אני מבין כמה הייתי תמיד אהוב אצלו יתברך.
ביום הכיפורים אני עומד מול הקב"ה ואומר: 'אני מצטער. אתה בטח כועס עלי. אתה בטח מאוכזב ממני, וכבר לא תרצה אתי שום עסק…' אבל אחרי יום הכיפורים, כשאני יושב בסוכה, אני פתאום מבין שגם בזמן שנפלתי ריבנו של עולם החזיק בי. 'סומך ה' לכל הנופלים'. הוא לא נותן לי ליפול לגמרי, והוא גם עזר לי לקום על רגלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>