1- ויגש

וכן כתוב במדרש כי "אבן מאסו הבונים" מרמז עלינו בגלות, ובביאת המשיח בקרוב נהיה ל"ראש פינה" בבנין בית המקדש במהרה בימנו אמן. שבת שלום ומברוך!
אהובי וחביבי עיניכם רואות את השייכות הגדול בין פרשת ויגש לימי החנוכה שעברו עלינו לטובה, ובפרט ל'זאת חנוכה'.
הנה טענת יהודה ליוסף הייתה: "כי-איך אעלה אל-אבי, והנער איננו איתי" "ונפשו קשורה בנפשו", הפרשה שלנו רומזת לביאת המשיח, בזמן הגאולה השלימה בזמן שהתקבצו כל ישראל מהגלות, שגם הרחוקים והנדחים התקרבו לאבא שבשמים- "כי לא ידח ממנו נידח".
על זה אמר יהודה "איך אעלה אל אבי"- אבינו שבשמים, "והנער איננו איתי"- אחינו הקטן. אי אפשר בלי כל עם ישראל, אפילו הקטנים ורחוקים.
ועוד יותר עמוק, הלבבות נשברות הם באמת משלימים את כלל ישראל, כי "עמך כולם צדיקים", וכן אמר דוד המלך, "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה", כולם ישימו לב שהקטנים משלמים את כלל ישראל ויהיה פליאה איך אותם 'קטנים' שלא היו נחשבים, נעשים לראש פינה שהם משלימים את כלל ישראל (ע״פ שפת אמת).

כמו כן היה ב'זאת חנוכה', הנר האחרון שהיה כמו 'אבן מאסו הבונים', שלא הדליקו בנר הזה במשך כל ימי חנוכה, עכשיו בלילה השמיני נעשית ל'ראש פינה' המשלימה את כל שמונת הימים, לכן "אבן מאסו הבונים…" "מאת ה׳ הייתה זאת"- היינו 'זאת חנוכה', להיות לראש פינה.
כך היה הסיפור עם יוסף הצדיק, שעבר כל כך הרבה ייסורים ומכרהו, ולא חשבו בכלל כלל שהמלך העומד לנגדם הוא יוסף אחיהם, לכן תמהו איך יוסף זכה לגדולה כל כך?
ועל זה השיב להם יוסף הצדיק: לא אתם שלחתם אותי לכאן, כי אלוקים, והמשיך לומר להם "וְאַתָּה צֻוֵּיתָה, זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ-לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת…" שתדעו שזה העניין נפלא, נעלם מעינינו כמו 'זאת חנוכה', שזה חידוש ופלא בעניים הגשמיות והלא עמוקות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>