2- ויקהל פקודי

"ויקהל משה את בני ישראל"- השי״ת ברוב רחמיו חס עלינו ונכתבה פרשת כי תשא עם מעשה העגל, בין פרשות תצוה לויקהל. לו היינו מקבלים את התורה – פרשת יתרו ואחר כך מיד היה כתוב את חטא העגל כסדרן, לא היינו יכולים לעמוד על הרגלים מפני הבושה ולכן חטא העגל כתוב בין הפרשיות של בניית המשכן.

באמת אנשים יכולים להקהל למטרות שונות, אבל לאחד אותם לאחד, רק השם יתברך יכול, ואת זה מגלה משה רבינו לכלל ישראל, ההתקהלות הזאת באחדות, מכפרת על חטא העגל, שיצר פירוד בין עם ישראל לבין אבינו שבשמים.

עמלק טוען שכל מה שעושים ישראל, זה רק מבחוץ, ושאנחנו רק עושים מעשה קוף בעלמא, ואנו עונים לו שאמנם נכון שאנחנו עושים מעשים שנראים כאילו הוי רק בחוץ, אבל האמת היא שבפנים אנחנו מקושרים מאד מאד להשי״ת.

בפורים מוחקים את שמו של עמלק, כי בפורים הכל בפנים, הכל בסתר, אנו אומרים את שמו של אחשוורוש ובעצם באמת מתכוונים לשמו של ה"מלך" מלך מלכי המלכים הש"ית ועמלק חושב שאנו מתכוונים באמת לאחשוורוש. האמת שאני רק חושב על השי״ת.

זכרו את הסיפור הזה תמיד! אחד מתלמידי הבעש״ט פגש במתנגד, גאון אחד, ואמר לו שיבוא לרבי שלו, וסירב המתנגד, אמר לו החסיד, אתה יודע הרבי שלי לימד אותנו תורה עמוקה לפרשת ויקהל-פקודי, שבת "החודש": שכל יהודי יכול לדעת מה אדם אחר חושב בעומק ליבו.

אמר לו המתנגד: 'א״כ תגיד נא לי מה אני חושב עכשיו?' ענה החסיד: 'אתה חושב עכשיו על השי״ת.' השיב המתנגד 'לא נכון.' אמר החסיד: 'מה אתה לא חושב כל הזמן על השי״ת? האם אתה כל השנים לומד תורה ויש דברים אחרים שנכנסים למחשבתך?'
אם כך אתה צריך מיד לנסוע לרבי שלי, והוא ילמד אותך איך להיות דבק בהשי״ת כל רגע ורגע.

וכן ירושלים, עיר הקודש הגבוהה מהערים והעמוקה שבהן, מבחוץ נראית כמו עיר רגילה בעולם, אבל האמת, בפנים בפנים מכוונת ירושלים לעיר של מעלה, מה אנחנו מבינים בזה? מבהיל שאנו לא מבינים די את הרעיון…

והמשכן וכן בית המקדש השלישי שיבנה במהרה, נבנה מכל איש ישראל, כי לכל אחד מישראל יש איזו מצווה שעושה בכל לבו ,ראשו ורובו בו. וכשביקש משה להקים את המשכן, נפל מאה וחמישים פעמים, וכל פעם היתה נפילתו כמו חורבן בית המקדש, כי להשיג הנקודה והמצווה הקדושה האחת שעושה אדם בכל ליבו ,ואותה יכול לתפוס ולגלות רק משיח צדקנו.

משה רבינו לא נכנס לארץ, כי הוא היה כמו תורה שבכתב, שיש בה סך של כך וכך אותיות והכל עם גבולות. תורה שבעל פה היא בלי מילים, וממש מעבר לגבולות. ארץ ישראל הייתה תורה שבעל פה בלי מילים- "אותיות פורחות באוויר" גאוועלד!

המשיח תופס את עומק הנקודה של כל ישראל שיתאחד עם ארץ ישראל עם התורה שבע"פ בבניין בית המקדש במהרה בימנו.

עוד תורה מהרבי מסכוטשוב זי"ע על אחדות ישראל מהפרשה- "ויקהל משה את כל עדת ישראל" מרמז לנו את העומק של אחדות עם ישראל, כי היסוד לבניין המשכן בית ד' מקום השראת השכינה היה, רק על איחוד של כל ישראל אל מקום אחד לבוא ולהתפלל לפני הקב"ה. לפני בנין המשכן היה כל אחד יכול להקריב קרבנות ביחיד, לא כן עתה שצווה השי"ת להקהיל "את כל עדת בני ישראל". ע"י כך שבני ישראל באהבה ואחווה, נמצא, שכבר נמצאת שם השראת השכינה, ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד. לכן, צווה כאן את מצוות השבת, שבת קודש יום שכל הבריאה מתאחדים בה, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש כי כל הברכה של מעלה ושל מטה ביום השביעי תלויים בשבת קודש. הפסוק "לא תבערו אש" מדבר על אש המחלוקת, שאסור בשום אופן שיהיה מחלוקת ביום השבת, כי שבת צריכה להביא מנוחה ושלום והרחמן הוא יברך את עמו בשלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>