4- נשא

"ישא ד׳ פניו אליך וישם לך שלום"- היינו שהשי״ת יגביה אותך אליו כביכול ויתן לך שלום, כי אני יכול לקבל ברכה מהשי״ת כשהשי״ת בשמים ואני על הארץ, אבל כאן הברכה שהשי״ת ממש יגביה אותנו לרגע אחד, שנרגיש קדושה בשעת קבלת הברכה, וכמו כן כשאני נותן מתנה לבני הקטן, אני יכול לעמוד גבוה, ובני עומד למטה, אני ממש יכול להנמיך את עצמי להארץ בשעת נתינת המתנה, זה הרבה יותר עמוק ומראה את גודל האהבה אליו. זה ברכתו של הכהן, שלרגע אחד בשעת קבלת השפע, נהיה כל כך קרובים להשי״ת כאחד ממש, וזה "וישם לך שלום", כי לא יכולים להביא שלום לאנשים שהם במחלוקת, גם אם אני יטען ויצעק כמותם זה לא יעזור, כי אין שלום, רק מה שצריך לעשות, זה להגביה את כולם למדרגה עליונה, אפילו רק לשעה, כי איך יכולים לעשות שלום במדרגה שיש מחלוקת וצעקות, וזה "וישם לך שלום", שהשי״ת יתן לנו לזכות שכל מי שאני פוגש אביא שלום עליו, בזה שאני מגביהו בדברים טובים ודברי חיזוק בשמחה, כי האנשים אוהבים מאוד מי שיוכל להגביהו משפלות מצבו, וזה מדריגת שלום, דהיינו ״עושה שלום במרומיו״ רק כשזה במרום כשמרימים את כולם למדרגה עליונה לשמי השמים, אז "הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרי אמן."

כולכם יודעים שבפרשתנו נמצאת ברכת כוהנים, "יברכך ד׳ וישמרך", ולא יתכן שיהיה משמעו כפשוטו כי שהשי״ת מברך אותנו זה עומק עמוק מני ים, לכן אגיד לכם את פירושו של הקדוש מראדז'ין בעל סוד ישרים נכד הקדוש מאיז'ביצא, פתחו שערי הלב!
"יברכך"- מלשון בריכה שמחזיקה הרבה מים, כי הדבר הראשון שחסר לנו לפעמים, הוא פתיחות שערי הלב, כמו אבא שנותן הרבה דברים טובים לבנו, אבל יש דבר אחד כ"כ עמוק שרוצה ליתן לבנו שיגיע לעומק עומק הנשמה שלו, ואם הלב שלו אינו פתוח אי אפשר שיכנס שם. זה מה שהשי״ת רוצה ליתן לנו, ולכן זה הברכה הראשונה של ברכת כהנים שיתן השי״ת בלבנו מקום פתוח כבריכת מים שיהיה כלי מוכן לקבל עומק ברכתו של הקב״ה.
ואתם יודעים, לפעמים כשרוצים לדבר עם אחד יכולים לתפוסו לכמה רגעים ומצליחים אך ורק לזמן מועט, כי למחרת שוב נתקרר ולא יכולים לדבר אתו כי אין לו את הלב הפתוח כמו אתמול, כמו עשיר שמבטיח ליתן הכל, ולמחרת נהפכה דעתו, לכן הברכה ממשיכה ״וישמרך״- שהאור שמקבלים מהשי״ת יהיה שמור לעולם בתוך לבנו שלא נאבד את האור, וכן מורה על הפרטיות שאנחנו עם השי״ת כשמברך אותנו זה ממש עם כל אחד כבן יחיד לכן הברכה נשמרת לכל אחד כפי השגתו ודרגתו. וכן רואים לפעמים ביום הכיפורים שכולנו ברום המעלה, ולמחרת כבר אנו מתקררים, והיכן האור של אתמול? וכן למחרת השבת היכן הלך האור של שבת? העניין הוא שלא סגרנו את הדלת כשהיה לנו את האור הגדול, כי כמו בריכת מים- אם הפתח פתוח כל המים יוצאים משם. לכן הכהן מברך אותנו ״יברכך ד׳״ שהשי״ת יפתח את לבנו בעומק העומקים שלנו שיהיה פתוח לקבל את האור והברכה, ״וישמרך״ שהשי״ת ישמור אותנו ויאיר לנו איך יכולים לשמורה.
וכן תראו אם אחד אומר לכולנו שהשי״ת אוהב אותנו, למה אני לא זוכר את זה למחרת? אומר האיז'ביצר זה בגלל שהידיעה לא הייתה רק בשבילי, כי דבר הנוגע לכולם ולא רק לי בפרטיות בשבילי זה לא נכנס לעומק הלב שלי, אבל ברגע שאני מרגיש שהידיעה הזאת נאמרה בשבילי בפרטיות זה נכנס לעומק ליבי ואני זוכר את זה לעולם.
וכן אני יכול לשמור את כל התורה כולה, אם אני לא ירגיש שזה רק בשבילי בפרטיות, התורה לא תתקיים בידי, כי אני שומר שבת 'שלך', ואני לא שומר שבת 'שלי', זהו ״לעשות את השבת לדורתם״ זה השבת הפרטית שלי, כל יהודי בנפרד עם ריבונו של עולם, התפילות שלי, התפילין שלי.
ואח״כ הברכה נמשכת, "יאר ד׳ פניו אליך"- אתם יודעים כשיש לי חבר טוב, אם הוא נותן לו מתנה, אם בשעת נתינתה הוא מסתכל על המתנה, אין אהבה ביננו חזקה, אבל אם הוא מסתכל עליך אז דע לך שבאמת נפשו קשורה בנפשך, כי המתנה רק לאות על קשר הידידות ביניכם, וככה אנחנו צרכים להתנהג בזמן עשית מצווה ולימוד תורה, געוואלד זה עמוק עמוק, אני יכול ללמוד את התורה הקדושה ואני מסתכל על האותיות המהודרים, אבל אם אני מסתכל על האותיות ואני רואה ממש את ה' אז הברכה מתקיימת בי- ״ יאר ד׳ פניו אליך״ זה מילים אחרים לגמרי, לימוד אחר לגמרי, ברום המעלה, שבת אחרת לגמרי, ה' ממש מאיר לפנים שלי ישירות.
ואחר זה ״ויחנך״, אתם יודעים, לפעמים אחד מבקש טובה ואתה עושהו בלי לדעת למה, הוא לא אדם חכם ביותר ואין לו הדרת פנים מיוחדת, אבל אתה עושה את זה בגלל שיש לו חן. לכן לפעמים כשהשי״ת דן את האדם אם ראוי לקבל מתנה, אז אינו בטוח שראוי לו המתנה והשפע, אבל אם יש בעומק הנשמה חן מיוחד אז גם בשמים נותנים לו, וזה הברכה כאן שהשי״ת ייתן לך הכל בלי לשאול אם אתה ראוי׳ לקבלו, רק בגלל שיש לך חן מיוחד.

כמו כן אני יכול ליתן לבן שלי מתנה ואני אומר לו שזה בגלל שהיה ילד טוב, זה יכול להיות טוב, אבל הבן חושב שזה רק בגלל שהגיע לו המתנה, אבל מתנה פירושה כל כך עמוקה, מתנה היינו בלי לשאול אם ראוי׳ לך או לא, הקשר שלי עמך זה לא בגלל שראוי לך או לא, הקשר הרבה יותר עמוק, אני רוצה ליתן לך כל דבר שבעולם, זה הברכה כאן, "יאר ד׳ פנין אליך ויחנך", שהשי״ת יאר פניו אליך, שתהיה לך הזכייה הגדולה בעולם שתראה שהשי״ת אינו נותן לך שום דבר בגלל שראוי לך, רק מתוך שהשי״ת אוהב אותנו ומצאנו חן בעיניו יתברך.
2

ידידים חביבים, כולכם יודעים קדושתה של ארץ ישראל.
על ארץ ישראל נאמר: "כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר…"(דברים ח',ז') ובני ישראל, מקושרים לארץ ישראל, שהיא טובה והיא משרש נשמתנו , ולכן יכולים הם להיות בא"י הקדושה והטובה ולראות שזה הגילוי הכי גדול אחרת, לא היו יכולים להיות שם.
המרגלים סיפרו רע על הארץ ולכן העם בכו-"וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא". הבכי בא מכוחה של לאה אמנו שהבכי שלה נחקק בעם ישראל לדורות כדכתיב "ועיני לאה רכות". בכייתה הייתה כדי שלא נראה שום רע אחד על השני ולא על שום דבר שהשי"ת אומר שטוב הוא. כשאמר משה רבנו "שמעו נא המורים" נגזרה הגזירה שלא יוכל להיכנס לארץ ישראל. וזאת משום שאם רואים דבר לא טוב על ארץ ישראל לא יכולים להיכנס אליה. בגלל שהמרגלים דברו כך על הארץ הטובה, נענשו בחומרה ולא נכנסו לארץ בעקבות מעשה משה רבנו במי מרה.
כדי לראות את ארץ ישראל בעומק העמקות, צריכים גם לראות את כל העולם בעומק. בני ישראל רוצים דבר כל כך משובח, דבר טוב בשלימות , לא עניין של רע וטוב רק שואפים להיות מקושרים לעניין שכולו טוב ממש. רואים אנו היום תשוקה גדולה לזה.
באמת מפליא איך המרגלים דברו על ארץ הקודש, שחבבה הקב״ה ונתנה לאברהם אבינו, רק הם ראו בנביעה, נהרות של דם יוצאים משם ושוטפים את העולם.
הם ראו שני חורבנות בית המקדש, גלות של ספרד, וראו את ששת המיליונים שעלו למרום על קידוש שמו יתברך, ובנוסף את כל הצרות שעברו ישראל עד ביאת המשיח.
אמרו המרגלים ״למה צריכים אנו כל זה״, אנחנו נשארים במדבר. רק, שהם לא הבינו, שכל נהרות הדם, היו רק בגללם, מפני שדברו לא טוב על הארץ הקדושה, ולא הבינו שאם היה חוזרים לומר טוב עליה, הין מתהפכים כל הנהרות למים של ששון ושמחה.
כן, לפעמים מסתכלים אנו על זולתנו ורואים חסרונות, ושוכחים, שמה שטמון אצלנו רואים אנו אצל זולתנו. בזכות שנראה יותר מעלות חברנו ונהיה טובים יותר נתקן כל עניין המרגלים, ונזכה בעז"ה ל״ועינינו תראינה מלכותך״ בביאת גואל צדק במהרה בימנו.
****
אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ – ירידה לצורך עלייה הנה משה רבינו ראה בנביאה כי יכול לצאת דברים קשים בשליחות זו, אם יבואו ולא ידברו טוב על ארץ ישראל, לכן הקדים בדברים אלו לחזק לב בני ישראל שלא יפלו בדעתם בכל מצב, ולהמשיך לעבוד את השי"ת בשמחה בכל עת, כי אנו למדים מפרי הארץ שגדל מתוך זרעים שנותנים באדמה, ואינו יוצא לפרי עד שנרקב ונעשה כאין ממש, נמצא כי בשעת שהאדם במצב זה ידע כי עוד מעט יצא לאור גדול ויוציא פירות לתפארה, ולכן כל היסורים שעברו בסדר במדבר הכל ממש לזכות שיכניסו לארץ ישראל הנקנית ביסורים, ומיד שיתבונן האדם בזה יתמלא בשמחה ויראה שאין שום צער כלל, זה "אם אין" במצב של יאוש גמור של 'אין', "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ" תלמדו מהזרעים שכל מה שהשי"ת עושה הוא אך טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>