4- קרח

אנחנו עושים הבדלה במוצ״ש, אתם יודעים מה זה הבדלה? הוא אחד הדברים שאנחנו צריכים כל כך הרבה, העניין של ההבדלה- אם אנחנו יודעים את החילוק? כי אם עושים דבר שבקדושה וחושבים שזה כמו ענין של חול, הוא משום שאין לנו הבדלה, ולא די לידע מהו יהודי אלה לדעת צריכים את ההבדלה בין יהודי לעמים.
השאלה העמוקה בעולם הוא, האם אני יודע את החילוק בין שבת ליום חול, בין דבר קדוש לדבר חול, בין אור לחושך. ולהיות יהודי אמיתי צריכים הרבה כח, לומדים את זה בפרשתינו פר׳ קרח, אני לא מדבר על יהודי שטחי שחי בלי עומק, אלה על יהודי אמיתי שעמוק ממש, לזה צריכים הרבה כח, כי יש קצת פחד להיות עמוק בפנים, כי מאד קל להיות יהודי פשוט ורק לעבוד את השם יתברך בחיצוניות, כמו דג בין שאר דגים או לחם בין שאר לחם, אבל ליהות יהודי אמיתי מפחדים מזה. ואתם יודעים שהעולם מסכימים שתעשה הכל אבל רק דברים חיצונים, אתה בשמחה או בוכה תעשה את זה רק בחיצוניות ולא מעומק נשמתך, אתה שואל בשלום אדם אל תעשה את זה מבפנים, ומה שה' מבקש ממנו הוא רוצה שנהייה פנימים, ולא די שאני אומר ״ברוך ד׳״ בכל עת, השאלה הוא האם אני אומר את זה בכל הלב ממש, ולכן במוצ״ש בהבדלה אנו אומרים, אחר שאני יודע את ההבדלה- 'הנה קל ישועתי אבטח ולא אפחד', אין לי פחד ליהות יהודי עמוק, 'כי עזי וזמרת י-ה', כיון שהשי״ת נותן לי כח ושמחת השבת אתי בכל השבוע, ממשיך 'ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה' הרומז לעונג שבת, אז 'ליהודים הייתה אורה ושמחה' במשך כל השבוע.
וזה אנו רואים בפרשתינו, שמשה רבינו אמר- 'אֵת אֲשֶר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו', ובזהר כתוב שמדבר על משיח צדקינו, כי רמז להם שהמחלוקת בין משה לקרח לא רק על הכהונה, המחלוקת הוא אם אתם מאמינים בביאת המשיח, האם אתם מבינים בקדושת ישראל, ובקדושת ארץ ישראל?
כי קרח היה נראה מבחוץ אולי יותר קדוש מאהרן, בפיאות ארוכים ואבנט גדולה, וכשהלך ברחוב היה לו שני גבאים שהחזיקו אותו כיון שעיניו עצומים, ורק דיבר עם אנשים חשובים, ואפילו אז עיניו חצי סגורות. אבל אהרן עבדתו עם אנשים, לעשות שלום בין איש ואשתו ובין אדם לחבירו, והיה מחזקן ודיבור עמהם ברחוב, וקרח שאל "האם זה נקרא קדוש", להיות עוסק עם אנשים כל היום, ובאמת במדריגה של "עינים חיצונית" הצדק אתו, כי קרח עסק בקדושתו כ״כ שלא שמע יהודי בוכה ברחוב, שהיה עסוק בשמירת עיניו, ובזוהר הקדוש כתוב שקרח לא שמר שבת, כי ב״עינים של חוץ״ נראה שבת כמו יום ראשון, אבל ב״עיני שבת" הכל נראה אחרת.
וזה אמר הקב"ה כאן, שהשאלה לא מי הוא כהן, השאלה אם הכל חיצוני או שהכל עמוק, וכן(הפרשה הקודמת-חטא המרגלים) המרגלים הסתכלו ב״עינים של חוץ״ לא ראו את טוב הארץ, השאלה כאן אם אתם מאמינים בביאת המשיח, ב״עיני משיח״, קרח לא היה ״יהודי של משיח״ רק ״יהודי של חיצוניות״, אבל אהרן הכהן געוואלד! היה ״יהודי של עומק״, וכשפגש אהרן בעל עבירה, לא אמר לו ״חוטא אתה״, במחיצתו של אהרן היה כל יהודי ״יהודי של עומק״. וזה פירושו- "להגיד שבחו של אהרן שלא שינה", כי יש אנשים שמחזרים בעלי תשובה ע״י שאומרים להם אתה כ״כ רע אתה צריך לשנות את דרכיך, אבל אהרן לא אמר להאדם שפגש ״אתה צריך לשנות את דרכיך״, כי החסרון לא בהאיש, רק שאין לו עמקות בהנשמה, ועושה הכל רק מבחוץ, ואהרן הדליק בעומק הנשמה שלו את האור וממילא החזירו למוטב, וההיהודי התחיל לעבוד את השם בכל לבבו. ובפרשתינו זה כ״כ טוב, כי היינו כ״כ בשברון לב אחר המרגלים שאמר לנו השי״ת שיהודים אם "עינים חיצוניות" לא יכולים לקבל את ארץ ישראל, ובזה השבוע השי״ת מתקן אותנו שנוכל לקבל הכל בטוב, ולכן מסופר בפרשה על מות הארון וציוה השי״ת שינחו את המיטה בתוך קהל בנ"י כי עבדתו של אהרן היה בתוך כלל ישראל, שיהיה שלום ביננו, וברש״י כתוב- "שלא ינחנו בצד ויאמרו שהפריחה היה מטעם שהוא בצד של השכינה", לרמז שלא היה דרכו להיות נפרד ופרוש ועסוק רק בקדשתו כי אז לא היה מחזק אותנו, נמצא כי פריחת מטתו הייתה דייקא ב״תוך מטותם״ ומשום זה כתוב במדרש שבמיטה של אהרן ישתמש בו משיח צדקינו יבוא ויגאלנו במהרה בימנו אמן!!
2.
אתם יודעים החילוק בין דיבור לשיר? בדיבור אם אחד אומר כן ואחד אומר לא, כבר לא יכולים לשמוע שניהם, כי תרי 'קלא לא משתמעי', אבל בשירה יכולים לשמוע אפילו מאה קולות, וכל קול מוסיף ליופי של השיר, כי שירה באה מעולם גבוה מאוד, עולם של אחדות שמו יתברך, ולכן כשאנו רוצים שישמעו אותנו כאשר לא כ"כ מקשיבים לנו, ילדים או מבוגרים, צריכים לנגן ולשיר ואז הילדים או המבוגרים ישירו איתנו, ונמשוך את לבבם לעבוד את השי"ת. זה יהיה בביאת המשיח שנזכה לראות ולשמוע שהכל היה שיר אחד, אפילו קולות המצערים אותנו ח"ו גם הם יהיו חלק מהשיר, והכל לטובה להביא ימות המשיח במהרה בימנו.
חודש תמוז כולכם יודעים, מתקנים את העיניים. האי'זביצר הקדוש אומר, מהם החומשים? בראשית – ספר ההתחלות, שמות- ספר הגאולה, ויקרא- ספר עבודת השם, במדבר מהו? ספר הטועים ודברים מתחילים עוד הפעם מחדש. בקשר לספר במדבר ולטעויות רואים אנו כי יכולים להיות כל כך קרובים אל ה' ועם כל זה רחוקים מאוד, יכולים לעשות הכל טוב ועם כל זה לעשות טעויות.
כמו המרגלים שהיתה להם נבואה עד ביאת המשיח אבל הם טעו.
כן קרח, מטועני הארון היה, כיצד הגיע להשגות אלה על משה ? אבל כל כך בטעות זה היה, רש״י הקדוש אומר ״עינו הטעתו״, געוואלד! צריכים עיניים טובות לראות את רצון השם בכל רגע. השאלה הנשאלת היא, האם כל מה שאתה עושה זה באמת מהפנימיות של הפנימיות שלך, אם כן, אתה עושה בשמחה ואינך טועה.
יה״ר שנזכה לתקן העיניים, נזכה להסתכל אחד על השני בכל כך עמקות וישרות ונזכה להיות קרובים אל הקב״ה ולביאת גואל צדק במהרה בימנו אמן.
*****

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>