4- מטות מסעי

ידידים יקרים!
כולכם יודעים שאם אתה רוצה שהשי"ת יעשה לך דבר מיוחד- מחוץ לטבע, ממקום גבוה בשמים, צריך לנדור על עצמו שיעשה מעשה טוב לכבוד ה' יתברך, לפי הקבלה, כל פעם שמגיע ליהודי צרה, הוא צריך לקבל על עצמו לעשות משהו טוב, מחוץ לטבע שלו, כמו יעקב אבינו, שיקבל על עצמו לעשות משהו לא טבעי לכבוד ה' יתברך, והטעם של זה העניין, כיון שאני עושה דבר מעל הטבע שלי, אני במובן מסוים, במקום מעל הטבע, מעל הצמצומים.
ואם הייתי ראב"ד, הייתי פוסק שכל אחד שעושה ניתוח, או שהוא בסכנה, צריך לקבל על עצמו קבלה טובה למעלה מטבעו, וה' ירפא אותו.
ר' נחמן היה חולה מאוד, וקיבל על עצמו עשרה נדרים ביום, וכל יום חשבו שזה היום האחרון לחיו, ותלמידיו שהיו לידו קיבלו על עצמם כל רגע קבלה טובה, וככה הוא המשיך לחיות תקופה ארוכה, מוסיף רבי נחמן ואומר תעשה נדר רק ליום אחד, או לתקופה קצרה, כי אתה לא יודע מה יהיה אח"כ, לכן תנדור רק לזמן קצר.
ועכשיו אני רוצה לומר לכם דבר עמוק מאוד! כל סדר התגלות ה' בעולם הזה, זה ע"י אורות וכלים, כל העולם הזה הוא אור וכלים, לקבל את האור של הקב"ה. וכשאתה מלמד אנשים תורה, אז הדיבור שלך הוא האור, והתלמידים ששומעים הם הכלי, שמכנסים בו את אור ה', וכן באדם יש גוף ונשמה, הגוף הוא כלי של הנשמה, והנשמה היא האור.
וזה העניין בדר כלל אצל חולה, שאם הגוף של האדם לא מרגיש טוב, זה אומר שהכלי(הגוף), לא באחדות, עם האור (הנשמה). ולכן הגוף משובש ולא מתפקד רגיל, כי בשביל לקבל את אור הנשמה, צריך שהכלי יהיה מתוקן ונקי, כמו שלא שמים יין משובח בתוך חביות של דגים, ולא שמים עוגה יפה בשקית של זבל, כך את הנשמה שהיא אור גדול של טהרה וקדושה, צריכה שהכלי שלה יהיה נקי וטהור, ולכן תדעו בדרך כלל שאדם חולה ח"ו, הוא צריך לנקות את הכלי שלו היינו את גופו, וברגע שהחולה נודר נדר לה', הוא מקדש ומטהר את גופו, מאוד ומחזיר אותו לשלמות כמו שהיה בהתחלה. כמו שאדם רואה עני בשוק שמבקש צדקה והוא רוצה לתת לו דולר, ופתאום נכנסת לו מחשבה טובה לשנייה שייתן חמשה דולר, המחשבה הזאת מטהרת ומקדשת את גופו לגמרי. כמו שמסופר על ר' ליבלע איגר, שראה עני, ומכנסיו היו קרועות, ר' ליבלע החליף איתו מכנסים, ולבש את מכנסיו הקרעות, ראה זאת הרבי מקאצק ואמר על ר' ליבלע שהוא יהיה אור שיאיר לכל העולם, וכן היה. כך הנדר אפילו שזה רגע ממש קצר, זה מגביה אותך למקום גבוה ביותר.
ועכשיו נכנס לעמקן של דברים, ראשי תבות של נדר- נון, דר.
נון – מדרגת חמשים של שער בינה. דר- מלשון דירה.
נסביר את דברנו, שער החמשיים של בינה היא המדרגה העליונה של בינה, דהיינו לדעת שיש בורא ומנהיג לעולם בכל רגע.
ויש אנשים שמאמנים שיש בורא לעולם, אבל הידיעה הזאת נשארת אצלם בידיעה ולא לוקחים את זה לעומק הפנימיות, הינו להוריד למעשים, וזה החיסרון הגדול שלנו שיש לנו הרבה ידיעות אבל הם נשארים בדעת ולא יורדים למעשים. על זה מרמז לנו הלשון דר, שצריך שידור בתוכנו, רק אז מתקים עניינו של הנדר שאנחנו מקבלים על עצמנו שידור ממש בתוך פנימיותנו.
וכן תמיד שאדם חולה חייב לנדור שיקבל משהו טוב לכבוד הקב"ה, ועל ידי זה, יתחברו הכלי והאור, ברגע שהם עובדים ביחד האדם ממש חיי, ויכול לרפאות את עצמו.
לאומת זה, יש את עבודת הצדיק, שאדם מגיע לצדיק לבקש ברכה על צרה או על חולי שיש לו, הצדיק מקבל על עצמו את הייסורים של היהודי, וזה מסירות נפש ממש של הצדיק, מסופר על אשתו של 'היהודי הקדוש', שלא תמיד, נתנה רשות להגיע להיהודי הקדוש והרבה חסדים חשבו שהיא לא נוהגת נכון, וכעסו בלבם עליה, אבל הם טעו, שר' שמחה בונים מפישסחה הספיד את אשתו של 'היהודי' כך סיפר: של 'היהודי הקדוש' היה אהבת ישראל גדולה ועצומה, בזמן שהיה מגיע אליו חולה, תמיד קיבל את החולי הזה על עצמו. וכן הגיע אליו אדם ששלושת ילדיו היו בסכנה גדולה, והיהודי לקח את על עצמו, ושלשת ילדיו של היהודי מתו, לכן אשתו הצדקת הרגישה שכבר אין כח לצדיק לסבול את כל הסבל של כל היהודים, היא סגרה קצת את הבית ולא נתנה לכל אחד עם צרות להיכנס לבעלה- 'היהודי הקדוש'.
זה עבודת הצדיקים, שאין להם שום חולי וצער מעצמם, אלא כל הצרות זה צרות של עם ישראל, אבל האדם הפשוט אם הוא רוצה עצה להתרפות, ינדור נדר של קבלה טובה, למשל- בנתינת צדקה לא ייתן רק מעשר מכספו, אלא ייתן הרבה יותר, ועל ידי השינוי הזה, ה' יתברך ייתן לו, שנוי גדול שלא בדרך הטבע והוא יבריא, וכן אחרי שקיבלנו את התורה בהר סיני, עשינו את חטא העגל, איך יכול להיות שחטאנו אחרי קבלת התורה? אתם יודעים מדוע? מפני שלא הכנסנו את קבלת התורה לעומק הלב, שלא הכנסנו לכלי שלנו את האור לעומק שלנו. כמו שהגמרא אומרת על גנב- אפילו שגונב הוא מאמין שיש בורא לעולם, רק הביעה שלו שהוא אינו מכניס את זה מספיק לעומק הלב. וכן אנו צרכים להכניס בעומק הלב שלנו שיש בורא לעולם, ועל ידי שנכניס, לתוך לבנו עמוק, את מציאות ה' בעולם, לא נעשה בכלל חטאים, ונזכה לביאת משיח צדקנו, ובנין בית המקדש אמן כן יהיה רצון!
2.

כן תבינו עומק של הדברים, אב המגדל את בנו ורב הלומד את תלמידו כשרואים שהם נמשכים אחריו, ידוע שלעולם ילכו בדרך התורה בשמחה וברצון, כי כשהבנים נמשכים אחרי הרב או האב, זה עם כל כך הרבה אהבה, אהבת התורה אהבת ארץ ישראל ואהבת הבורא ברוך הוא, וזה הדבר הכי גדול בעולם, וזה יתגלה לעיין כל בביאת הגואל.
כולכם יודעים מה שהבעל שם טוב הקדוש אומר: שכל אחד מישראל עובר בחייו את כל המסעות שבני ישראל עברו- מ"ב מסעות, ומוסיף על זה הנועם אליעזר(הרבי מסוקלען זצ"ל) שכמו שתכלית המסעות היו כדי להגיע לארץ ישראל, כן כולנו יחד במשך ימי הגלות נוסעים את כל המסעות וכל הייסורים שעוברים זה לתכלית ביאת הארץ ובניין בית המקדש בגאולה הקרובה, כי כל מקום שיהודי הולך הוא זאת הדרך לבוא לירושלים עיר הקודש.
לכן קוראים את זה בימי בין המצרים פרשיות אלו כי באלו הימים יכולים לתקן כל מה שנחרב מחמת שנאת חינם, ולכן בפרשת מטות מביא רפואה למכה, שנאמר בו "זה הדבר אשר צוה ה'", "זה"- בגימטריה י"ב, וי"ב זה ראשי תיבות- ישראל בצוותא, ועמק העניין שלומדים מהפרת נדרים שצרכים אחד יחיד מומחה להפר את הנדר או שלושה הדיוטות, כי כששלושה אנשים פשוטים מתאחדים יש להם את הכח להיות כמו דיין מומחה.
רואים בפרשתנו כמה חביב היה משה רבנו על בני ישראל, כרועה נאמן על צאנו משה רבנו למד מרחל אמנו איך להיות רועה נאמן, שעליה נאמר בתורה- "ורחל באה עם הצאן", יעקב אבינו ראה אותה באה עם הצאן, מבלי להכותם ובהרביצם או לצעוק עליהם כי מגודל צדקתה באו עמה צאנה בכל כך הרבה אהבה, כמו שכתוב –"משכנו אחריך נרוצה", כשראה זאת יעקב אבינו, התפלל לה' יתברך, הלוואי שהיא תהיה אמא של כלל ישראל, "אם הבנים שמחה" עם כל כך הרבה צדק ורחמנות, שבניה ימשכו בדרכיה של נחת ושמחה.
ידידי החביבים!
כולכם יודעים מה שאמר יוסף הצדיק לאחיו- "אל תרגזו בדרך", כל מכירת יוסף הייתה בגלל שאחיו התרגזו עליו בדרך, אמר להם יוסף שהתיקון לזה הוא ע"י שיגלו למצרים ושכל הזמן ובמיוחד בדרך לא התרגזו אחד על השני.
ויוסף הצדיק הוא השולט ברוחו שלא כעס כלל על אחיו כל הזמן. ולכן כל המסעות של הארבעים שנה הנזכרת בפרשתנו היה הכל למען נלמד ללכת בדרכי התורה בנעימת ושלום ושמחה, ועל ידי זה זכינו להכנס לארץ ישראל, כמו שכתוב בגמרא(נדרים כא)- כי בארץ ישראל אין לב של רוגז, וזה על ידי ההכנה של 40 שנה.
והדרך היחידה מה שעלנו לעשות כהיום, להסיר הכעס מאתנו, כי אם האוויר מלא כעס, עלינו למלאות את כל החלל בשמחה, אין דרך אחרת, וכן תראו אם אחד כועס ומקרבין אותו ואומרים לו אני כל כך אוהב אותך ידידי הטוב, מיד ינוח מכעסו ויתמלא שמחה. לכן זכה יוסף להקבר בארץ ישראל, וכן בנות צלפחד בסיום פרשתנו שהם נכדותיו של יוסף זכו לקבל חלק בארץ ישראל בזכות יוסף הצדיק שהיה מלא בשמחה.
בביאת המשיח נזכה שאנשים לא רק שיעשו שלום ביניהם רק הרבה יותר עמוק מזה, שיסתכלו אחד על השני, ולא יוכלו להבין, איך יכול להיות שכעסתי עליך? ואחר ביאת המשיח נזכה כולנו לראות שהיינו לעולם ביחד בשלום ושלוה, בביאת הגואל צדק אמן!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>