4- ראה

"וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ד׳ אֱלֹקֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנתֵֹיכֶם" שלום לכם חבירים בכל מקום שאתם. אתם בטח יודעים, שרבי נחמן אומר שהחטא הכי גדול שיש בעולם הוא להיות עצוב, החטא הגדול ביותר בעולם שלא להיות מלא שמחה בכל רגע.
חבירים וידידים, כולנו רוצים כל כך הרבה, ואנחנו צריכים כל כך הרבה. אבל לא מקבלים את זה, למה זה ככה?
אני אגיד לכם, זה קורה בגלל שכאשר אנו מבקשים משהו משמים אנחנו לא מלאים שמחה. תחשבו, כאשר אתה מבקש משהו מבן אדם, הוא לא מתכוון לשים לב אליך, אלא אם כן יש לך לב שהוא מלא שמחה. אנשים תמיד שמחים לתת למישהו שהוא מלא שמחה. אז רק נדמיין את זה: אני מבקש מיליוני דברים מן השמים, וכאן המלאך השמימי דופק על הדלת שלי. הוא רוצה לתת לי הכול, אבל כשאני פותח את הדלת ואני עצוב, ואני שבור. הוא לא יתן לי כלום. כי מי רוצה קשר עם אדם עצוב? אז הם זורקים לי כמה דברים קטנים בגלל שהם עדין מרחמים קצת, ומיד עוזבים אותי.
ועוד לימוד נפלא שרבי נחמן מלמדנו תורה עמוקה מאוד, הקב״ה רוצה לתת לך כל כך הרבה… אבל אתה צריך המון כוח כדי לשאת את זה. לפעמים אין לנו את הכח הזה לקחת את כל המתנות שה' רוצה לתת לי. אבל אתה יודע כשאתה מלא שמחה אתה מלא כח, אתה יכול לבצע כל דבר, אתה יכול לשאת את העולם כולו על אצבע אחת. לאומת זה אם אתה עצוב אתה לא יכול לשאת שום דבר, אתה עייף, ואין לך כח לעשות כלום. אם תבקשו ממישהו טובה ואתה בוכה ועצוב, הוא ינסה לברוח ממך כמה שיותר מהר, הוא יעזור אבל לא עם כל הלב. אבל אם אתה מלא שמחה, אם הלב שלך רוקד כל הזמן ואם העיניים שלך נוצצות משמחה, אז אנשים רוצים להיות אתך כל הזמן, וכולם יעזרו לך בשמחה. ובזכות שעשייתה משהו אחד בשמחה זה נגרר והולך אתך כל הזמן עוד ועוד, ואתה ממריא ממש למעלה והכל פורח, כי כולם רוצים להיות אתך.
אתם יודעים חברים מה העולם צריך דחוף? כולם חושבים שאנחנו צריכים שלום, כן, אנחנו צריכים שלום! אבל אתה יודע למה אנחנו לא עושים שלום? כי אין לנו מספיק שמחה בעולם, וזה מה שהקדוש רבי נחמן אומר, אנשים שונאים זה את זה, רק בגלל שהם עצובים. והפירוש לדבריו נדמיין שיש מישהו בעולם שאני שונא אותו הכי בעולם. מקסימום שאני יכול לשנאות. אני פשוט שונא אות הבן אדם הזה, וכל יום אני שונא אותו יותר, בבקשה תברכו אותי, ואני יברך אתכם, שכולנו נזכה בעזרת ה' להיות בחתונה של הילדים שלנו, ונדמיין שהילד שלי מתחתן, וברום השמחה של החתונה, אני לוקח את היד של בני החתן, אנחנו עולים על השולחן ורוקדים ביחד, זה רגע הכי מאושר בחיי, געוואלד. אני מודה מכל הלב שלי לאחד יחיד ומיוחד שברא עולם כזה מקסים, אני חושב שאני בגן עדן. אהה, הרבה יותר מגן עדן. ובאותו רגע הדלת נפתחת, והשונא הגדול שלי נכנס, אז אני שואל אתכם אחים ואחיות שלי, מה אתם חושבים שיקרה? אתם יודעים מה יקרה? באמצע הריקוד… שאני מעבר לגן העדן, משהו יקרה לי ואני יגיע אפילו גבוה עוד יותר… אני קופץ מהשולחן, ואני רץ אליו ומחבק ומנשק את 'האויב' הגדול שלי, ושואלו, תגיד לי ידידי היקר והיפה, איפה היית בסעודת החתונה? ואני לא משקר, כי ברגע הזה יהיה ברור לי, שאנחנו אף פעם לא שנאינו זה את זה, אתם מבינים חברים, יש רק דבר אחד שהוא אנטי-שנאה, והוא שמחה! אם אנחנו חולמים על יום אחד שכל העולם יהיה באחדות, אתם צריכים לדעת, שזה יהיה רק על ידי ״שמחה״.
לכולנו יש רפלקסים מסוימים. הם לא באים מהראש שלנו, הם באים מהפנימיות שלנו. אתה לא אוהב ללחוץ ידיים עם מישהו שיש לו ידיים מלוכלכות. גם אם אתה נותן לו יד כי יש לך מידות טובות, אתה באמת לא רוצה, ואתה מנסה לקחת את היד לאחור מהר ככל האפשר. אבל אם למישהו יש ידיים נקיות, אתה רוצה ללחוץ את ידו. אם אתה אוהב מישהו אתה יכול להחזיק את הידיים שלו לנצח. רבותינו הקדושים מלמדים אותנו, שהעצבות עושה אתנו מלוכלכים, זה רוח של טומאה שיורדת על אדם. תאמין לי, רוב החברים שנפרדים ממך, זה רק

בגלל שאין לך שמחה. רבי נחמן שואל למה אתה כל כך עצוב? בגלל שהחיים שלך משובשים ומבולבלים.
הוא ממשיך ושואל- אתה יודע למה הכול משתבש ומתבלבל? רק בגלל שאתה עצוב. ואם תשאל אותי- אני כל כך עצוב איך אני יכול לתקן את זה ולהיות מלא שמחה? חברים, תאמינו לי, הלוואי שידעתי את התשובה. אני יכול רק לברך אתכם שהשי״ת ישלח לכם את המתנה של שמחה. חברים, החיים זה בידיים של הקב״ה, והוא נותן את זה למי שהוא מתאים לזה. ״שמחה״ היא ג״כ ביד השם, רק שזה התפקיד שלכם להתפלל ולבקש מהשי״ת שנזכה לזה, ואז הוא ייתן לכם את השמחה, גם אם אנחנו לא מתאימים, אפילו 'לא יוצלחים' כמוני וכמוך.
יש רק דרך אחת: להתפלל ולהתפלל שוב. חברים, אתם מתפללים על הכל, למה לא תתפללו על השמחה, כל שנייה אנחנו צריכים להתחנן לפני הקב״ה ולומר, ״אנא השם תמלא את ליבנו בשמחה.״ תקשיבו לי חברים שלי, נפרש את התפילה שאנחנו מתפללים בראש השנה ויו״כ, "שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדיך": "שמחה לארצך"- אנא השם שלח שמחה בארץ הקודש. "וששון לעירך"- אנא שלח ששון לעיר הקודש ירושלים. ״וצמיחת קרן לדוד עבדיך"- שהגאולה השלימה תצמח בקרוב. אתם יודעים ידידים, גאולת העולם, והגאולה של כל אדם לא קורה פתאום, זה בא לאט לאט, תנו לי לספר לכם בבקשה ותשירו איתי חברים. יום אחד יהיה שלום בעולם, ופתאום השי״ת ייתן לנו מתנה גדולה, את השמחה הכי גדול בעולם. אתם יודעים, הבדידות הוא צער הכי עמוק בעולם, ולהיות אחד עם השני, זה השמחה הכי גדולה שיש בעולם. ובזוהר הקדוש כתוב: שר׳ שמעון בר יוחאי ובנו רבי אליעזר עמדו על ההר בלילה והשעה הייתה מאוחרת, העולם כולו היה חשוך, זה היה ממש לפני עלות השחר, ואנו יודעים כי בעת שנחשוך ביותר, אז סימן שעוד מעט השחר מפציע, הם עמדו שם, והיה כל כך חשוך באותו זמן, אתם בטח יודעים שהם חיו ממש אחרי חורבן בית המקדש, ופתאום נפצע קרן אור, קרן אחת של שמש. לשנייה אחת האיר פני המזרח, ואחר כך שוב חושך, ולאחר מכן קרן נוספת, עכשיו כבר חשוך פחות, ולאט לאט האור הגדול של הקב״ה התגלה- השמש האירה את העולם.
ר׳ שמעון בר יוחאי אמר לבנו, ״אליעזר בני, אתה רואה? זו הדרך שהגאולה השלימה תבוא לעולם״ גאולת כל עם בני ישראל, בבנייה מחדש של עיר הקודש ובית המקדש, יקרה ככה: נקודת אחד של אור, ועוד נקודת אור, עד שהעולם יהיה מלא שמחה ואור. ״ שמחה לארצך…"אתם יכולים לתאר לעצמכם להיות את כל העולם אחד?
איזה אושר. לא יאומן. שיהיה בקרוב … שיהיה הערב. אנא השם עשה למענך והושיענו במהרה בימנו אמן!

2

כולכם יודעים, שיש ענין של אהבת ד׳ ויראת ד׳, יראה אין פירושו פחד לבד, הבעש״ט הקדוש אומר, ״יראה היינו שיודעים שהשי״ת ממש אתנו״ נזהרים שלא להתרחק ולא נאבד את האהבה, כמו תינוק שלא יניח את ידי אביו, לא בגלל שהוא מפחד, אלא בגלל שהוא רוצה את אהבת ויחס אביו.
היינו יראה אותיות ראיה שרואים שהשי׳ת כאן ממש זהו אהבה בדרך פחד ורעדה, ולפני הגאולה שלימה הרבה אורות יורדים מן השמים, אולם מי שחושב שכבר יודע הכל ואינו מאמין באמת שהשי״ת אתנו כל רגע אינו יכול לקבל ההתגלות האור ועמקי סודות התורה, אלא בזה אנו עושים כלים מיוחדים ע״י היראה שמאמינים שהשי״ת ממש אתנו, בפרט בימי אלול כשאני לדודי ודודי לי, וזה האמונה בעצמו הוא גאולה פרטית, וזה המילים של הפרשה שלנו- "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה" מלשון יראה, שנשמור על אהבת ה' עם היראה שלנו.
גוט שבת! גוט חודש! אחי ורעי בכל מקום שאתם נמצאים, אתם יודעים מה כל כך יפה עם כלל ישראל?
העם היהודי יפים בהכל, אבל בעיקר, שכל חודש יש כל כך הרבה משמעיות עמוקות. ותזכורו, שבפעם האחרונה שדיברנו, זה היה אחרי תשעה באב.
ובראש חודש אלול, אחרי שמשה רבנו שבר את הלוחות הראשונות, וכשהיינו נראים כל כך חסרי תקווה, אז הגיע ראש חודש אלול, ועלה משה רבנו על הר סיני שוב, והיה בשמים במשך ארבעים יום. והקב״ה נתן לנו את התורה מחדש, אבל הפעם, זה הרבה יותר עמוק. כל כך הרבה עמוק. ועכשיו כאשר משה רבנו היה בשמים, לקבל את התורה שנית, נתברר שבפעם הראשונה היה עוד מרחק גדול בין שמים לארץ, הגם שמשה רבנו עלה לקבל את התורה בשבלנו, ברם אנחנו לא היינו מרגישים את זה. היהודים חשו שנשארו לבד, והיו מיואשים, ועשינו את עגל הזהב, כיון שחיפשנו איזהו חיבור עם השי״ת.
אם אתה זוכרים: האיז'ביצר אומר- אני בטוח שזה ברור לכם ולי- ואפילו בזמן שעשינו את עגל הזהב לא הפסקנו להאמין בהשי״ת, זה היה ברור לנו שד׳ אחד. אבל חשבנו שאנחנו צריכים ממוצע ביננו.
אבל גם כאשר משה רבנו עלה אל הר סיני שנית, המרחק בין שמים לארץ לא היה כל כך הרבה, ולא כל כך גדול, וממש למשך ארבעים יום היה כאילו משה רבנו לקח אותנו אתו, וכולנו קיבלו את התורה במשך הארבעים ימים.
והנה רבותינו הקדושים מלמדים אותנו:
האריז״ל אומר, אם אתם זוכרים, למדנו את זה, כי בכל חודש יש אות מיוחד, ואת האות של החודש אלול הוא יו״ד, ואם אתם זוכרים, המזל לחודש אלול הוא מזל בתולה, לאמר שאנחנו סגורים לגמרי, ואנחנו נפתחים רק לדבר אחד להקב"ה, שאנחנו כל כך מסורים לחלוטין להשי״ת, אין שום דבר שיוכל להיכנס ח״ו ביננו לאבינו שבשמים. ועוד חוד שאלול בא לתקן את יד שמאל, אתם יודעים מה זה יד שמאל? זה דבר שהוא רחוק ממני, ואת זה אנו צרכים לתקן.
אני מוסר לכם תורה קטנה מאיז'ביצא, חברים אתם יודעים, אלול בא מן המילה ״לא חשוב״, דהיינו דבר שהוא רחוק ממך.
ואני רוצה שתדעו, חברים יפים שלי, התיקון של חודש אלול הוא לא כל כך לתקן הדברים הלא טובים שעשינו.
עיקר התיקון הוא על הדברים טובים שעשינו רק היינו רחוקים מזה, דהיינו שלא עשינו את זה עם כל הלב, לא היינו מספיק קרוב אליה, אתם יודעים, לפעמים פוגשים אנשים, שאוהבים אותך, הם מתוקים, הם חמודים, אבל למה אתה כל כך רחוק מהם?, לפעמים אתה רואה אדם מתפלל, מתפלל מאוד נחמד, נחמד מאוד, אבל למה הם כל כך רחוק מהתפילה?
ראיתי ההורים וילדיהם, ההורים מנשקים את ילדיהם, אבל למה הם כל כך רחוקים? כל כך קרים? השי״ת נתן לנו את חודש אלול כדי להתקרב, אלול בא מן המילה רחוק, וצריכים לתקן את העניין של הריחוק, ושוב להתקרב לכל דבר טוב, לקרב לבנו לעבדתו יתברך ולרחק הדברים שצריכים לרחק. אתם יודעים מה זה יד שמאל? היד שמאל הוא תמיד סמל למה שאנו עושים באופן לא מודע. לאומת יד ימין שזה מה שאתה עושה במודע, אפילו באופן לא מודע.
ופתאום בחודש אלול, נתברר אצלנו שאפילו כל הדברים שעשינו לא במודע, לא עם כל הדעת והלב שלי, הם ממש כולם באו מהנקודה הפנימית שלי מהאות יו״ד שלנו. ממעמקי העומק העמוק ביותר שלנו.
וגם חודש אלול הוא הזמן ללמוד יותר, להתפלל יותר, להתקרב ולהתאחד זה לזה יותר, ומה שאנחנו עושים בחודש הזה, אנחנו תוקעים בשופר. כי באלו הימים משה רבנו היה שם למעלה בשמים, ואתם יודעים כמה יפה זה העניין.
אתם יודעים שלמעלה בגן עדן לא כל קול מגיע לשם, אני בטוח שקצת באמת מגיע, אבל לא באמת, אבל דבר אחד אנחנו יודעים, אנחנו צריכים לתת סימן להקב״ה, ולמשה רבנו אות שאנחנו אתו, אנחנו מקשיבים לכל מילה שהשי״ת כתב לנו בתורתו. ואנחנו תוקעים שופר בכל בוקר ובוקר לתת סימן להקב״ה שאנחנו מקשיבים לכל מלה של התורה.
דוד המלך אמר ״ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך, והמדרש אומר: זה מה שדוד המלך טען לפני הקב״ה: כל העולם כולו שמחים אחרי שענית להם. אבל אנחנו עם בני ישראל, בניהם של אברהם, יצחק, ויעקב, ושל ארבעת האימהות הקדושות, אנחנו יודעים בוודאות, אנחנו בוטחים בשמך הגדול שתעזרנו, אנחנו כל כך מרגישים את זה שהשם יתברך יעזור לנו. אנחנו יודעים כי הקב״ה שומע את התפילות שלנו. אני סומך עליך ריבונו של עולם, אני יודע אני יודע שתסלח לי, ואני יודע שתתן לי שנה טובה ומתוקה, אני יודע שתעזור לנו לתקן את הכל. ועוד לפני שאתה עזור לי, אני כבר בשמחה ושמח על עזרתך שיבוא בקרוב.
אז אתם יודעים חברים יפים שלי, לפעמים אני רואה אנשים בחודש אלול, הם חושבים, חלק מלהיות יהודי, הוא להסתובב עצובים ושבורים ולהתאבל ח״ו על כל הדברים הלא טובים שעשיתי…
לא חודש אלול בא לגלות שהכל היה עמוק בפנים בליבי, ואני צריך רק להתעלות באהבת ה' ולגלות שיש בליבי המון אהבה, שנזכה בחודש הזה לגילוי האמיתי שלנו!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>