4- ניצבים

חודש אלול הוא חודש מאוד עמוק. מאוד מאוד עמוק. להכין את עצמנו להיות אדם חדש…
כולם יודעים שתמיד, בשבת שלפני ראש חודש, מכריזים על החודש שיבוא. אבל לפני חודש תשרי, לפני ראש השנה- לא מכריזים. מדוע? מפני שבראש השנה הכל חדש לגמרי. אור חדש יורד מן השמים. ואי אפשר לדבר עליו לפני שהוא מופיע. כולנו מתחדשים, לגמרי מתחדשים.
אתם יודעים במה אני רוצה לברך אתכם ואותי? בשבת הזאת אנו נקראה בתורה: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם- ראשכים שבטיכם זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך. לעברך בברית ה' אלוקיך…"
כולם עומדים לפני ה'- היהודי הנמוך ביותר והיהודי הגבוה ביותר; הצדיק הגדול ביותר וגם הכי להפך. כולנו כולנו.
יש פרוש געוואלד של הרביים על "מחוטב עציך ועד שואב מימיך": אנחנו צרכים להתפלל ש"לעברך בברית ה' אלוקיך" יהיה בבחינת "חוטב עציך עד שואב מימיך":
המילה "עץ" היא מאותו שורש כמו "עצה". אנחנו אומרים: ריבנו של עולם, אנא תן לנו עצה טובה. תן לנו למצוא אנשים שיתנו לנו העצה הנכונה".
וגם "שואב מימיך": 'ריבנו של עולם! אני רוצה לא רק ללמוד. אני רוצה לשתות את התורה; אני רוצה לשתות את החיים; אני רוצה להיות שיכור מאהבה; אני רוצה להיות שיכור על שבת ויום טוב.
השבוע נחגוג את ראש השנה. האם יש עוד אומה בעולם שמקבלת את השנה החדשה כפי שאנחנו מקבלים אתה? עם כל כך הרבה קדושה. מצד אחד- אם כל כך הרבה יראה, ומצד שני עם כל כך הרבה שמחה.
אתם יודעים, בעולם- יראה ואהבה לא הולכות יחד. מפני שירא- זה אומר שאני רחוק; ואילו אהבה היא שאני רוצה להיות קרוב.
רק אצל הקב"ה אין סתירות. הכל מתאחד.
ידידים אהובים! אני רוצה לברך אותי ואתכם ואת כולנו, שנלך לבית הכנסת עם כל כך הרבה שמחה… אתם יודעים הייתי בכמה בתי כנסת בראש השנה- הם נכנסים עצובים, ויוצאים עוד יותר עצובים.
אבל בבית הכנסת שלי- ואני בטוח שיש עוד הרבה בתי כנסת כאלה- את השעה האחרונה של השנה עושים בריקוד! רבונו של עולם, תודה על השנה הנפלאה שנתת לנו! ואנחנו בטוחים שתתן לנו שנה עוד יותר טובה.
אני נזכר שפעם במושב, בשעה האחרונה של השנה, הלכנו כל הדרך אל השער של המושב; כדי ללוות את השנה שעברה ולקבל את השנה החדשה.. ואז מתחילים "ברכו את ה' המבורך!" וכולם עונים: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד!" אתם יודעים, במשך כל השנה שאני נזכר ברגע הזה, כשאני נזכר בניגון המלכותי הזה של "ברכו", לבי ממש רועד… אני מברך אותי ואתכם שנזכה להכנס לשנה החדשה בשמחה גדולה.
אני רוצה לשאול אתכם: מדוע לא מבקשים זה מזה סליחה בראש השנה? מדוע לא. אני רוצה להתחיל שנה חדשה כל השנה לא התנהגתי טוב אז בבקשה תסלח לי. תשמעו מה שאומר האי'זביצר, זה כל כך עמוק: ביום הכיפורים, אני וידידי- אנחנו שני אנשים. ולכן, אם חטאתי כלפיו, ח"ו, אני מבקש סליחה. אבל בראש השנה, עם ישראל הוא ממש עם אחד. אנחנו ממש צמודים יחד, כמו אצבע אחת עם השניה. לא שייך שאצבע אחת תבקש סליחה מהשניה.
בראש השנה ממש מאיר העומק. עומק האהבה של עם ישראל, ואמר הרבי מוורקא דבר נורא ואיום. שמעתי זאת מחסיד בויאן זקן: נניח שאני מתפלל, ואני חושב בליבי: אני ממש מרגיש אהבה לקב"ה ואני יוצא מהבית והולך לי ברחוב וכל יהודי שאני רואה, יש לי משהו לא טוב להגיד עליו, או לחשוב עליו: זה טיפש, זה קצר מדי, זה ארוך מדי.. זה סימן שאהבתו של הקב"ה בכלל לא נכנסה בליבי!. אבל אם אני הולך ברחוב אחרי התפילה וכל יהודי נראה בעניי ממש כמו מלאך בשמים- געוואלד! זה סימן טוב. אז בראש השנה, אחרי התפילה, פתאום לבי מלא אהבה לכל עם ישראל, כפי שעוד לא היה. ואני כל כך אוהב אותם שאני לא יכול לבקש מהם סליחה. מפני שאנחנו כל כך קרובים. דעו לכם: עמלק רוצה לעשות פירוד בעם ישראל: "זכור את אשר עשה לך עמלק" כלומר- עמלק אומר לך: אתה לבד. אתה רק "לך". שום אדם לא אוהב אותך. תבין שאתה לבד בעולם ואין לך על מי לסמוך. והתיקון הוא בראש השנה. בראש השנה אנחנו מוחים את עמלק. האחדות והקשר שיש בעם ישראל, זה ממש עד לב השמים…
רבותינו הקדושים אומרים שהדרך הכי טובה לזכות לשנה טובה היא: בראש השנה, ביום הכיפורים ובמשך כל החודש- לא לשפוט אף אחד. לא לומר שום דבר רע על אדם אחר. מפני ש… תארו לעצמכם שמישהו גנב, ה' ישמור.
לפני שגוזרים את דינו בשמים, מישהו כאן למטה שואל את אותו גנב: "מה אתה חושב שצריך לעשות עם פלוני שגנב? "והוא עונה: "הו! הוא גנב? נורא! צריכים לזרוק אותו לכלא!" הוא גזר עכשיו את הדין של עצמו…
ולכן, דע לך, לטובתך, היזהר! כשאתה מדבר על הזולת, אולי אתה מרשיע את עצמך… אז אל תאשים אף אחד, אל תשפוט. ובשום אופן, ה' ישמור , אל תצעק על הילדים שלך בימים הקדושים האלה. מפני שכל מה שאתה עושה יוצר הד בשמים. ויש "מידה כנגד מידה". אם אתה צועק על הילדים שלך, ה' ישמור- הלא כל העולם הם הילדים של הקב"ה…
אז אני מברך אתכם שתכסו את פני הילדים שלכם בנשיקות. ושתזכו להבין את הסמנים שלהם…

2.

"אתם נצבים היום כולכם"
קוראים פרשה זו בשבת לפני ראש השנה, "היום" רומז על ראש השנה, שהוא היום שנברא בו העולם, וכן כל שנה ושנה העולם מתחדש. כולנו מתחדשים איתו, כל הזמן, כל פעולותינו ועבודתינו לה' יתברך מתחדשים, כמו שביום זה -"היום הזה"- ראש השנה, אנו מתחדשים כך עלינו לפעול ולעבוד בכל בוקר- "חדשים לבקרים".
כמו כן, כל האידישקייט הוא על זאת הדרך- לעבוד את השם בהתחדשות. אתם יודעים חביבים וידידים, אנחנו שרים שירים ישנים… האידישקייט אצלנו זו מסורת ישנה עתיקה, לא באמת האידישקייט בעצמה ישנה, רק הדרך בה אנחנו מקיימים ומלמדים אותה היא כמו דבר ישן- קיום השבת אצלנו היא מצווה ישנה, מה שאנחנו חושבים על ירושלים עיה״ק, ומה שאנחנו חושבים אחד על השני אלו דברים ישנים.תפילתי ובקשתי להשי״ת, בשם כולנו בשם כל ישראל: "ושם נשיר שיר חדש"- 'ריבונו של עולם שים נא שיר חדש בלבנו, ושם נשיר שיר חדש'.
אתם יודעים ידידים, הלכתי ברחובות של ירושלים עיר הקודש, תל אביב, חיפה, ובאר שבע, הסתכלתי על בני הנוער, אתם יודעים מה שהם צריכים? למה הם משתוקקים? "ושם נשיר שיר חדש", שיר חדש! הלכתי ברחובות ניו יורק, פאריז, סטוקהולם, ואני רואה את העיניים של אנשים, אתם יודעים על מה הם בוכים? לשמוע את ה״שיר החדש״ אבל ה״שיר החדש״ בא רק מירושלים עיה"ק שנה טובה באמת בא מהקודש. פירושו של השיר ושם נשיר שיר חדש. יום אחד כל העולם כלו ילמדו מאתנו, לשיר שיר חדש, שיצא מירושלים בלי שנאה, עם אהבה רבה!!!
ראש השנה מגיע שוב לעולם עם כל ההתחדשות שהקב"ה מחדש בטובו. כל מעשי בראשית, עומק העמקות שלנו מתחדש ונקשר למקום הכי גבוה שיש, וכדי לקבל את הכלים להתחדשות זו. יש צורך בלב מלא שמחה. רק עם לבי שלי מלא שמחה ונקי מכל כעס וקנאה,אוכל לברך את חברי. אם אני צר עין ח"ו כלפי חברי, אני גורם שגם בשמים יהיה ח"ו צרות עין כלפיו, אבל כאשר יש לי עין טובה לחברי אני פותח שערים בשבילו, ובאמת זה פותח את השערים שלי, כי אין שמחה יותר גדולה ממה שאני שמח עבור טובת חברי, ולכן אני מתפלל 'ריבונו של עולם, אם לא תתן לחברי שנה טובה ומתוקה חיים ושלום מה יהיה לי עם השנה הטובה שלי? הקב"ה "אם לא תשים שלום בכל העולם ובירושלים עיה"ק מה יש לי בשלום זה, לי ולמשפחתי?' וזה פרושו של "אתם נצבים היום כולכם" כדי שתהא לנו תקומה ביום הדין! וכל זה מתקיים כשזה "כולכם" בשמחה שאחד מתפלל על השני, ובזה נזכה לביאת גואל הצדק אמן במהרה בימנו!
תורה נפלאה מר' שלמה זצ"ל לכבוד ראש השנה הקרוב הבא עלינו לטובה, כנראה מההופעה האחרונה בחייו בארץ ישראל (אלול תשנ"ד, בית אל)
אלו דבריו הקדושים השתדלתי למסור את הדברים כפי שיצאו מפה קדשו עד מקום שידי מגעת(-חיזקי סופר)
"ובכן, זה הסיפור, אני סיפרתי לכם את זה כבר אלף פעמים, אז [עכשיו זה יהיה] אלף פעמים ואחת. אם יש כאן מתנגד שיסלח לי. לצערי, חס ושלום, זו השיטה שלהם, אפילו בראש השנה הם חושבים על עבירות כל הזמן, ואם לא כתוב ממש מפורש בסידור כל החטאים, איך שהוא הם מכניסים את זה, איך שהוא, [כמה מלים באנגלית שלא זיהיתי, וצחוק רם], בין שורה לשורה כמה עבירות…

מישהו אמר לי פעם, אם יש כאן מתנגד שיסלח לי, אמר לי על אחד מגדולי התורה שיסלח לי, אתה יודע איזה צדיק הוא היה? בשמחת תורה בין הקפה להקפה הוא עמד בפינה והוא אמר "על חטא…" כואב לו… כן… אתם יודעים… מה אני יכול לעשות. נו, נעבעך, געוולד. אני בטוח שהוא בגן עדן, אבל יש גן עדן מיוחד לאותם שאומרים 'על חטא' בין הקפה להקפה… [משתנק מצחוק]
אתם יודעים האדמו"ר הזקן מליובאויטש, פה [ר' שלמה אומר לעצמו ולקהל], אנחנו כשאנחנו מתפללים, נגיד אני בבית אל ובתפילה אני חושב על פאריז, על לונדון, על סידני, אני ברוך השם הולך עם האוירון שלי בראש לכל מיני מקומות. אבל לשמים עדיין לא עליתי. אבל הרב'ה [האדמו"ר הזקן] עלה ממש לשמים, אז באמצע התפלה התחיל לצחוק, וכמעט לא יכול היה להתאפק… צחק… געוולד. אחרי התפלה שאלו אותו החסידים רבינו הקדוש מדוע צחקתם כל כך, והוא סיפר ככה: אני עליתי לשמים, נכנסתי לגן עדן, וראיתי אדם יושב על ידו של אברהם אבינו, הוא ממש עשה הרבה חסד, אבל הוא עשה את החסד בלי נשמה, בלי להרגיש שום דבר, הוא עשה את זה כי טוב [מלים בודדות לא ברורות] אז הוא נתן צדקה אז הוא יושב על יד אברהם אבינו, וגם לא מרגיש כלום! משעמם לו… נעבעך געוולד, יושב שם ליד אברהם אבינו, כולם נהנים מזיו השכינה, וגן עדן הרי מלא זיו שכינה, אבל הוא לא מרגיש…. יש לו גן עדן בדרך שהוא עשה את המצות. אז הרב'ה [האדמו"ר הזקן] התחיל לצחוק, [משתנק מצחוק], געוולד [השתנקות מצחוק, נשיאת עינים לשמים], מה אפשר לעשות…
אז כמובן אצלם, אצל הגדולים של 'על חטא', בראש השנה בלילה, געוולד בוכים בדמעות שליש על כל העבירות שעשו, וגם אפילו על עברות שלא עשו רק כמעט עשו, אפשר עשיתי…? געוולד… מי יודע אם עשיתי? אז התפלה בראש השנה ארוכה מאד, עם כל העבירות.

אצל החוזה מלובלין כמובן, בראש השנה, געוולד, מכתירים את הקדוש ברוך הוא, וכמו שאומר הרב'ה מקוברין 'מה איכפת לי מה אני עשיתי, עכשיו אני זוכה להכתיר את הקדוש ברוך הוא' [מתקשר לדבריו לעיל עם הסיפור 'יחי המלך לעולם']. אז אחרי תפלת ערבית [אצל החוזה מלובלין] הריקודים היו עד לב השמים.
אני שמעתי, וזה כבר כמה דורות אחרי זה, שר' מאיר שפירא, גדול ונשגב שמו, הראש ישיבה של לובלין, בראש השנה בלילה הוא ממש רקד עם כל התלמידים 'מלוך על כל העולם כולו', כל הלילה ממש
. ובכן, אצל החוזה מלובלין הריקודים היו עד לב השמים, פתאום נכנס מתנגד והוא ראה שרוקדים… ראשית כל זה חילול השם!!! כמובן, הוא יודע מה זה חילול השם… [בבוז],
וגם זה ממש אפיקורסות… הוא ניגש לרבינו הקדוש החוזה מלובלין ואומר לו: כבר שמעתי הרבה דברים לא טובים עליכם,אבל לא רציתי להאמין בגלל שאסור לשמוע לשון הרע [בלעג…], אסור. אבל עכשיו אני רואה במו עיני שאתם ממש אפיקורוס!!! בליל ראש השנה אתם רוקדים!

רבותי פתחו שערי הלב, האמת היא שהמתנגד הזה כוונתו היתה ממש לשם שמים, החוזה מלובלין אמר לו, יהודי נחמד תיגש אלי קצת יותר קרוב, והחוזה מלובלין שם את ידו הקדושה על העינים של היהודי הזה [המתנגד], פתאום רואה [אותו מתנגד] שכל אחד שרוקד כבר חתום בספר החיים!… אכן הם רוקדים, הנשמה שלהם יודעת שהם כבר חתומים בספר החיים, כמובן הם רוקדים ומלאים שמחה. ואחר כך אומר החוזה מלובלין למתנגד, אתה רואה שם בפינה, יהודי אחד לא רוקד, והחוזה [מלובלין] נותן [שוב] את ידו על עיניו של אותו יהודי [מתנגד הנ"ל], געוולד געוולד געוולד ה' ישמור עלינו, נעבעך הוא לא חתום בספר החיים, לכן הוא לא רוקד. פתאום המתנגד חשב געוולד גם אני לא רציתי לרקוד, געוולד מי יודע מה שחתום עלי. והוא התחיל לבכות ואמר מורי ורבי הקדוש תרחמו עלי, איפה אני??? והחוזה [מלובלין] אומר לו, ובכן מה אתה עומד??? תתחיל לרקוד כבר.

זו תורה עמוקה מיני ים. אדם יכול להחתים את עצמו בספר החיים עם הידים, ואם זה לא הולך אז עם הרגלים. כלומר בראש השנה ויום הכפורים אנו מנסים להכנס לתוך ספר החיים הידים, בשמחת תורה אנו אומרים רבונו של עולם אם חס ושלום לא זכיתי לחתום את שמי עם הידים, אז אני חותם את שמי עם הרגלים. געוולד. "עומדות היו רגלינו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>