2- תצווה

ידידים מתוקים!
שבת פרשת זכור, עת מחיית עמלק. כולכם יודעים שעמלק בא לקרר אותנו מעבודת ד׳ באהבה ואחוה. עמלק, אומר לעם ישראל, אתה עם יחיד בודד בעולם, אין לך שום קשר עם עם אחר , אין אף אחד בעולם שחושב עליך, כטענת המן ״ישנו עם אחד מפוזר ומפורד״.
עמלק שמח על הפירוד שלנו מהאומות. אנחנו לוקחים את זה לניצחון- מגלים את הייחודיות שלנו 'עם סגולה'. זה מאפשר לנו לעבוד את ד' באהבה ואחוה. אנחנו רוצים למחות את עמלק שבא להזיק לנו, ואיך נקיים את מחיית עמלק?
״ואתה תצוה את בני ישראל״ מלשון ״צוותא"- ״לך כנוס את כל היהודים״ שביום הפורים מרבים באחוה ורעות ושולחים מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, על ידי האחדות נזכה לתיקון השלום ובבנין בית המקדש השלישי. רק על ידי האחדות שלנו ונבין את הייחודיות שלנו נזכה למחות את זכר עמלק. אני רוצה להוסיף עוד תורה עמוקה לכבוד חג הפורים: אתם יודעים שבפורים אנו קוראים את סיפור המגילה.
רבי נחמן אומר שכל העניין של פורים הוא הסיפור. אתה צריך להקשיב לסיפור. רבי נחמן אמר הקב"ה ברא את האדם, כי הוא אוהב סיפורים. כל העולם כולו הוא ה' שמספר לנו סיפור. ה' אומר לנו סיפורים, יצירת העולם, יצירת האדם, סיפורים ארוכים. יש דבר הנקרא תפילה, שהוא עמוק מאוד, אבל – אומר רבי נחמן – תפילה היא לא העמוק שבעמוקים של קירבה לאלוקים. העמוק שבעמוקים של קירבה לאלוקים היא כשאתה יכול לספר סיפור לאלוקים. עץ הדעת הוא תיאוריות; "עץ החיים" הוא סיפורים. כל מה שאנחנו מבינים בא מן התודעה.
איפה מקורם של סיפורים? מתוך הדמיון שלנו. האמת היא, שהסיפור בא מעבר התודעה שלי, אלא זורם לתוך התודעה שלי. הסיפור הוא באמת מעבר. רבי נחמן אומר שכשאתה חולם, תמיד החלום שלך הוא סיפורים, לא תיאוריות. כשהדמיון שלך לגמרי חופשי, ואז אתה החולם הוא סיפורים. כשאנשים יושבים, וכל אחד מספר סיפורים לאחרים, ואז הם באמת יכולים להיות חברים.
בפורים, הכל הוא ברמה של סיפורים. אפילו כשאני שיכור, ואני אומר לה' כל מה שלא בסדר בלבי, אני אומר את זה בצורה של סיפור. בכל אופן, פורים הוא החג הגדול של הסיפורים; אתה צריך להיות ממש שיכור כדי לספר את הסיפור שלך לאלוקים.
בצאנז, בכל שנה בפורים, הרבי, היה קורא, אפילו לאדם שבשבילו כל שערי גן עדן נסגרו, אפילו לאדם שהוא לא בסדר ולא יכול לחזור בתשובה, בפורים הוא ממש שם. שערי שמים פתוחים, ה' אתך בכל הדרך!
ובחזרה לפרשה- ״ויקחו אליך שמן זית כתית למאור״ ידוע שכל מה שעבר עלינו בגלות היה רק לטובה ושיצא אור גדול מכל החושך שראינו, ובזכות זה נזכה להעלות "נר תמיד״ ויהי רצון שנזכה להביא אורו של משיח ובנין בית המקדש הנקרא ״תמיד״ שיעמוד לעד ולנצח נצחים, במהרה בימנו.
בפורים ה' מראה לנו לטעום איך כל הדברים שקרו לנו אי-פעם, שלא נראו לנו טובים, היו בעצם רק לטובה. אבל בשביל זה צריך להיות שיכור, כי אחרת הקב"ה לא יכול לספר לך, זה מסוכן. אם אתה נשאר ברמת הידיעה, אתה יכול לשמוע את זה ולומר: 'אני אעשה משהו רע, כי בסופו של דבר מהרע יצא משהו טוב'. במודע בוודאי שאסור לעשות את זה. אבל ברמת שכרות, אם אתה שיכור, הקב"ה יכול להגיד לך: 'תאמין לי שהכל בסדר'. לכן צריך להיות גבוה מאוד ושיכור.
שבת שלום ופורים שמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>