פרשת וישב- חנוכה

בשיחות שלו מסביר ר' שלמה שחנוכה הוא ה'חותם' של החגים. בחנוכה האור יורד לכל יהודי ויהודי בפרט. בחנוכה יכול כל יהודי להרגיש את קדושת הנשמה המיוחדת שלו. 'נר ה' נשמת אדם'.
ואיפה זה קורה? דווקא בביתו. 'נר איש וביתו'. כי כפי שמסביר ר' שלמה – הבית שלי הוא המקום בו הנשמה שלי מאירה.
עד חנוכה, אני חייב קצת לצאת מעצמי, מהפרטיות הצרה שלי, כדי לשאוב קדושה. 'הוי גולה למקום תורה'. אבל בחנוכה אני נפגש עם הקדושה הייחודית המאירה בתוך לבי. לכן חנוכה הוא ממש הארה של העתיד לבוא, של הזמן בו 'לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם' (ירמיהו ל"א).
לכן ימי החנוכה כל כך עמוקים, כל כך מתוקים ומלאי חן. כי הכול מאיר מבפנים. כל אדם, כל זוגיות, כל משפחה, כל בית – קדושה מיוחדת, אינטימיות מיוחדת. בחוץ, העולם והזמן נראים 'חול', מותרים בעשיית מלאכה; אבל בפנים, הלב מלא אור. מנס חנוכה ואילך התחיל ה'פנים' להאיר החוצה, והאור הולך ומוסיף, עד 'שתכלה רגל מן השוק' לגמרי – עד שהמבט המורגל הרואה רק טבע עיוור יכלה, ויתגלה איך שה' מהווה ומחייה את הכול בכל רגע ורגע. והוא עניין ה'התעוררות מהשינה' עליה מדבר רבי נחמן בקשר לחנוכה.
ר' שלמה קושר גם בין נר חנוכה ל'נר מצווה'. מפני שכאשר יהודי נפגש עם הקדושה המאירה בו, הוא נפגש קודם-כל עם הכוח האלוקי המופלא הזה שכל מצווה שהוא עושה מאירה בכל העולמות. ר' שלמה היה אומר שאם היינו רואים בחוש את האור המאיר מכל מעשה טוב שלנו, בכל אמירת שלום לאדם אחר, בכל חיוך לעובר-אורח, לא היינו מסוגלים לישון. היינו רצים כל היום ואומרים שלום לכל אדם… אלא שבשביל הבחירה החופשית האור הזה מוסתר.
חנוכה שמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>