פרשת תולדות

בס"ד

ידידים חביבים!

כולכם יודעים שיצחק אבינו הוא עולה תמימה הגיע למדרגה הכי גבוהה שלא היה יכול

לראות שום רעה בעולם כלל, ואפילו בבנו עשו ראה רק טוב, כי היה כל כך מקושר להשי״ת בעומק

העמקות בכל שורשי נפשו שראה שהכל טוב ממש , לכן לא מסופר שיצחק הכה את עשו, או  שצעק

על עשו, כי בחכמתו עשה בשלימות את תפקדו כדי לקרבו אל הקדושה, ע״י כח האהבה מאב לבן

ורבו לתלמידו כמו אהרון הכהן- ״אוהב את הבריות ומקרבן לתורה״, כי אפילו עיקר עבודתו של יצחק

בירא וגבורה- ידיעה כמו שאומרים 'פחד יצחק'. כאן השתמש במידתו של אברהם אביו בחסד ואהבה

לקרב את נשמת הרחוקים בכח המשיכה,  ובזה פעל אבינו יצחק להוציא ממנו  

כל הנשמות הקדושים כמו שיצאו הגרים הקדושים התנא האלוקי ר׳ מאיר, והתנאים שמעיה ואבטליון, וכל גרי צדק. 

כולכם ודאי יודעים שהלילה שבירך יצחק את יעקב היה בליל הסדר, ויצחק ראה שכל שערי שמים פתוחים כדי שיוכלו  לברך את בנו, במצרים היינו בשפל המצב, כמו  שהגמרא אומרת אילו היינו שם עוד רגע אחד היינו  אבודים ח״ו לעולם, אבל ליל הסדר הגיע וכל  שערי השמים נפתחו, בגלל זה הגענו מיד למדרגה של  קדושה ברום המעלה, וברגע אחד כבר אנחנו  יכולים לצאת ממצרים.

ובאמת כדי להיות קדוש, באמת צריכים לעבוד על זה ולוקח זמן כל החיים להגיע למדרגה גבוהה של

קדושה, אבל בליל הסדר פותחים במילת ״קדש״, אנחנו מתפללים להשי״ת שיקדש אותנו מיד ברגע

אחד במהירות.

וכן יש הרבה הזדמנויות בחיים שאנחנו יכולים לקבל את הקדושה במהירות, ר' צדוק אומר שכמו שיש

זמנים שאדם יכול להרוויח הרבה כסף בזמן קצר, כך יש זמן שמסוגל ואפשר לקבל את הקדושה

במהירות.

לכן שאל יצחק את בנו יעקב, איך הספקת כל כך מהר לצוד ולבשל? איך הגעת לקדושה במהירת כל

כך מהירה שאתה כבר ראוי לברכה? ועל זה ענה יעקב- "כי הקרה ד׳ אלוקיך לפני" דהיינו שהשי״ת

שמר אותי בכל הזמנים ולכן לא לקח לי הרבה זמן וברגע אחת אני יוצא מהטומאה ונעשה קדוש

וטהור.

והמדרש אומר כשנכנס יעקב אבינו ראה את יוסף משיתא, שהיה עוזר לרומים בזמן שלכדו את

ירושלים, וציוו אותו להיכנס לבית המקדש להביא להם כלים, ונכנס והביא את המנורה ולקחו ממנו,

אח״כ ציוו אותו שיכנס עוד הפעם ומה שייקח יהיה שלו, והתחילו להכות בו, וסרקו אותו במסרקות של

ברזל, ולא רצה בשום אופן להכנס עוד הפעם. וצעק: 'די שהכעסתי לבוראי פעם אחת די שהכעסתי

לבוראי', עד שהרגו במיתה משונה רחמנה ליצלן, והיה מצווח ואומר: 'ווי אוי אוי שהכעסתי לבוראי'.

את זה ראה יצחק אבינו, שאיש ישראל שהיה בשפל המדרגה יכול ברגע אחד להפוך ולהיות איש

קדוש, אפילו שהיה בכל כך צער לא הניח את קדושתו ונעשה עבד להקב״ה בשמחה, וכל זה מורה

על עת הגאולה שאפילו איש ישראל בבגדי עשו ח״ו בין הגויים, יקבל ברכת יצחק, ״וייתן לך אלוקים

מטל השמים ומשמני הארץ״, ויוציאו השי״ת מאפילה לאור גדול ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שייטע

בלבנו אהבת עולם להטות לב כל ישראל לטובה בביאת הגואל אמן.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>